כן, אבל… (או, איך אפשר להוסיף אפשרויות חדשות לחיינו ע”י מילה אחת קטנה, ממש קטנה!)

אי אפשר שלא לצחוק כשאנחנו נזכרים בגורי אלפי בקטעי ה”כן, אבל…” שלו.

גורי מקצין את הנטייה הטבעית שלנו להטיל ספק/ לפסול/ לבטל דברים שאחרים אומרים או חושבים. וכמובן, שאנחנו עושים את זה גם לעצמנו, אבל, בואו נתעכב על זה שנייה….

ברגע ששמנו את המילה “אבל” במשפט, ביטלנו למעשה את כל מה שאמרנו במילים שעמדו מלפניה:

94 זה ציון טוב, אבל זה לא מצוין

ירדתי חצי קילו השבוע, אבל זה לא מספיק

השגתי לקוח חדש, אבל הוא לא משלם לי כמו שאני רוצה

הטיול בפריז היה משגע, אבל כל הזמן ירד גשם

התחלתי להתאמן בחדר כושר, אבל זה עדיין לא נותן תוצאות

כמה נזק אנחנו עושים לעצמנו כשאנחנו משתמשים במילה אבל בדרך הזו… אנחנו משדרים למוח שלנו ולעצמנו, שלא משנה מה נעשה או מה עשינו זה לא מספיק טוב. יהיו כאלה מאיתנו שיגידו, אבל זה גורם לנו לרצות להשתפר. נכון. אבל, זה לא מאפשר לנו לקלוט ולעבד את מה שהשגנו בזמן שאנחנו מנסים להשתפר…

כשאנחנו שמים את המילה אבל במשפטים שלמעלה, אנחנו עושים שני דברים מרכזיים:

1. אנחנו לא מעריכים את עצמנו על התוצאה שהושגה ובכך פוגעים בביטחון העצמי ובהערכה העצמית שלנו.
2. אנחנו לא מאפשרים לעצמנו ללמוד מההישג ולבחון את הפעולות שעשינו כדי להגיע לשם. אנחנו בעצם מבטלים גם את הכלים והיכולות שכבר קיימות אצלנו ובכך, מונעים את השימוש שלהן בעתיד. אנחנו לא בודקים כיצד למדנו נכון כדי לקבל ציון 94, כיצד פעלנו נכון שהביא לירידה במשקל של חצי קילו, מה גרם ללקוח החדש לבחור בנו…. הבנתם את הרעיון J

כשחושבים על זה בהיגיון, זה די מטופש להשקיע כל כך הרבה מאמץ בהשגה של מטרה מסויימת, ואז כשהשגנו אותה, גם אם רק באופן חלקי, לבטל את כל מה שעשינו כדי להגיע לשם. בזבוז אנרגיה משווע!

אז מה עושים?

קודם כל מודעות – להבין ולקלוט את הכוח המסרס של המילה אבל. לשים לב מתי אנחנו משתמשים בה ולזהות את המקומות האלה שבהם אנחנו פשוט מבטלים את המאמצים וההצלחות שלנו. קודם כל לשים לב.

אח”כ להפוך את הסדר – בהתחלה, עד שנקלוט באמת עד כמה אנחנו משתמשים במילה המסרסת הזו, פשוט להפוך את הסדר של המשפט, כשאנחנו זוכרים שכל מה שבא אחרי המשפט אבל הוא בעצם מה שנחשב בעינינו:

זה לא מצוין, אבל קיבלתי 94 במבחן (שזה התקדמות משמעותית)

זו אמנם לא הירידה שציפיתי לה, אבל ירדתי חצי קילו השבוע (ואני שוקלת חצי קילו פחות!)

הלקוח החדש שלי לא משלם מה שציפיתי, אבל יש לי לקוח חדש בעסק! (וזה מראה שאני יודעת להשיג לקוחות)

נכון שירד כל הזמן גשם, אבל היה ממש משגע בטיול בפריז (היו הרבה דברים מענגים אחרים, וכשיש גשם יש לגיטימציה לשבת בבתי קפה וליהנות מהשוקולטה החמה שלהם…)

אני עדיין לא רואה תוצאות, אבל התחלתי להתאמן בחדר כושר (שזה משהו שלא חשבתי שאני יכולה לעשות)

כשאנחנו הופכים את הסדר במשפט, כמעט באופן טבעי יש לנו דברים נוספים להגיד לעצמנו, כמו הדוגמאות שכתבתי בסוגריים, דברים שעוזרים לנו לקבע את ההישג שלנו ולמצוא “צידוקים” לעצם קיומו.

ולבסוף, הרי הבטחתי לכם מילה אחת קטנה… החליפו את המילה “אבל” במילה “וגם”.

בכל מקום שבו אתם תופסים את עצמכם, מבטלים את ההישגים שלהם, מגמדים את העשייה, מטילים ספק ביכולות ובכלים שיש לכם, ולא לומדים מההצלחות שכבר הושגו, תוסיפו את המילה וגם או רק את אות החיבור “ו”.

קיבלתי 94 במבחן, ואני מתכוונת ללמוד אפילו יותר לקראת המבחן הבא כדי לשפר את הממוצע.

ירדתי חצי קילו בשבוע, וגם אני יודעת שיש עוד דרך לעשות.

השגתי לקוח חדש, וגם אני צריכה לעבוד על התמחור שלי.

הטיול בפריז היה משגע, וגם ירד כל הזמן גשם.

התחלתי להתאמן בחדר כושר, וגם אני צריכה להמשיך להתאמץ כדי להשיג תוצאות.

כשאנחנו מוסיפים את המילה “וגם” באופן אוטומטי המשפט משתנה ומחייב אותנו להוסיף משהו למה שכבר השגנו, אך לא מבטל את מה שיש לנו.

המילה “וגם” פשוט מוסיפה לנו עוד אפשרויות… מלמדת אותנו לפרגן לעצמנו, מלמדת אותנו מה עשינו נכון, מלמדת אותנו לחשוב בכיוון של תוספות ולא ע”י ביטולים…

הכי טוב גם וגם!