אאוריקה – איך ממציאים משהו?

תמיד שאלתי את עצמי איך אנשים שממציאים משהו עושים את זה?

ואיך בכלל מרגישים כשזה קורה? האם יש סימן חיצוני? האם מרגישים משהו בפנים? מה זו המנורה הזו שכולם אומרים שהיא נדלקת ואיפה הסוויץ’?

אני אישה מסודרת. מבינה תהליכים. מאמינה בזה שכדאי לעשות תוכנית כדי להגיע מנקודה לנקודה אחרת. שצריך להשקיע זמן ועבודה, ובעקבות כך מגיעות תוצאות.

אבל אם שואלים ממציאים או אמנים מקבלים, הרבה פעמים, תשובות אחרות.

ניוטון, לפי האגדה, ישב תחת עץ. חשב. ואז – “בום” – נפל התפוח. כל השאר היסטוריה.

מיכאלאנג’לו שפיסל את דוד המפורסם, האמין כי הפסל המושלם כבר נמצא בתוך השיש בבואו לחצוב אותו, וכל שעליו לעשות הוא “לשחרר” את הפסל הכלוא בשיש.

סופרים ומלחינים מעידים שהיצירה פשוט “עברה דרכם” והם לא עשו הרבה.

מדענים רבים הגיעו לתוצאות שלהם “במקרה“.

אם כן, עולה השאלה: האם פשוט יש לך את זה? או שניתן לעשות משהו כדי לעזור ליצירה?

התשובה היא, כרגיל, גם וגם.

אף אחד לא שאל את ניוטון כמה זמן הוא ישב תחת עצים וחשב וכמה תפוחים נפלו לו על הראש או ליד הברך עד שהתפוח הזה הגיע.

כמה שעות מיכאלאנג’לו היכה בשיש ולפי מה הוא החליט איפה להכות בפטיש? גם אם תתנו לי להכות בשיש… ספק אם תצא תוצאה דומה (החמאתי לעצמי עם הספק).

הביטלס ניגנו שעות ארוכות ברצף במשך חודשים במועדונים קטנים בהמבורג שבגרמניה לפני שהפכו לביטלס שהם.

רבות מהתגליות המדעיות קרו “במקרה” כשהמדענים חקרו נושא אחר ו”הטעויות” שעשו הפכו לתגליות פורצות דרך.

בספרו “פיתוח רעיונות” כותב ג’יימס ווב יאנג על עולם הפרסום; הוא מתאר את תהליך היצירה של רעיון, שניתן לאמץ אותו לכל תהליך של יצירה, כמעט בכל תחום:

  1. קודם כל אוספים חומרים.
  2. אח”כ מסדרים את החומרים.
  3. לאחר מכן, מנתחים, מעבדים ומנסים להגיע למסקנה או לרעיון מגובש.
  4. בשלב הזה, מומלץ פשוט לעזוב את זה. לעשות משהו אחר. להפעיל את הראש (או שלא) בכיוונים אחרים לגמרי. לתת לחומר להבשיל…
  5. ולבסוף לחזור לעשייה, לסמוך על זה שהתשובה תגיע. כשהיא מגיעה, כל שנותר זה לסדר את הדברים ולהוציא את היצירה אל הפועל.

המוח שלנו, מכונה מופלאה, פעולתה באמת מורכבת. אבל דבר אחד ברור – רוב הדברים שאנחנו רוצים לעשות, כבר נעשו בעבר. אין צורך להמציא את הגלגל.– מצאו את השיטה/ התהליך שעובד לכם – לבד או עם אנשים אחרים, השקיעו זמן, חישבו, ערכו מחקר. ולבסוף, סמכו על עצמכם ועל התהליך שהפיתרון הנכון יימצא.

פוסט זה נכתב לאחר ש”אאוריקה” אישית וקטנה שלי היכתה בי. הייתי צריכה להכין הרצאה, ולא הצלחתי להתגבש על הדרך הנכונה להציג את הנושא. השקעתי בזה שעות רבות. תוך כדי בהייה במסך המחשב, מלווה בתסכול קל, הגיע מייל אקראי ולא קשור. דווקא שם היתה התשובה. משפט אחד שקראתי, בכלל בנושא אחר, סידר את הכול.

זה מחבר אותי לשאלה איך זה מרגיש? לפעמים זה מרגיש כמו פיצוץ, לפעמים זו תובנה שמזדחלת לה לאט לאט, לפעמים זה מעלה חיוך (ממש כמו שקרה לי) ולפעמים זה דוחף לעשייה. אצל כל אחד זה כנראה מרגיש אחרת.

וזה פשוט תענוג. אה, וגם הדרך היתה סבבה לגמרי.

הרשמה לניוזלטר

עוד מאמרים

השראה

ואם ביום שלישי לא בא לי?

השראה היא מושג חמקמק… נדמה שהשראה או מוזה שייכות ליוצרים; סופרים, משוררים, מוזיקאים ואמנים בכלל. גם בעלות ובעלי עסקים עצמאיים זקוקים להשראה. המשותף ליוצרים ולבעלות

להמשך קריאה >
מה את עושה באימון

“אז מה בעצם את עושה באימון?”

אני מתרגשת מההצלחות של הלקוחות שלי, אני רואה את הגדולה שלהם בכל צעד שהם עושים, אני מראה להם את הגדולה שלהם, גם כשהם לא רואים, אני צופה מהצד בפעולות שהם עושים ועוזרת לנתח אותן…

להמשך קריאה >
אם לא תירשמו איך תדעו?

טיפים, חידושים, מאמרי דיעה ושאר עדכונים

דילוג לתוכן