Posts Tagged“תהליך”

כבר שלושה ימים היד שלי ניגשת אוטומטית לשלט של הטלוויזיה ומעבירה לערוץ האולימפיאדה. הפתעה! האולימפיאדה הסתיימה… בצר לי, ישבתי לכתוב פוסט פרידה, וגם לנסות להסביר (לעצמי ולשואלים הרבים) מה מושך אותי כל כך במפגני הספורט האדירים האלו. אז מה למדתי מהאולימפיאדה? שכל אחד צריך שתהיה לו מטרה: ירדן ג’רבי ראתה את יעל ארד זוכה במדליה, היא היתה בת 6, וכבר אז שאלה איך קונים כרטיס לאולימפיאדה. את השאר אתם מכירים. שכשיש לך תשוקה לדבר, שום דבר (כולל לא אתה עצמך) לא יעצור אותך: אנתוני ארווין, הוא השחיין המבוגר ביותר (בן 35) שזכה במדליית זהב באולימפיאדה זו. הסיפור האישי שלו הופך…

ידע זה כוח – זו כל כך אמירה של של המילניום הקודם. זה לא שידע לא נותן כוח, אלא שאנחנו נשטפים מכל כיוון בכמות אינפורמציה אינסופית – נדמה לפעמים שזה רק מחליש ומבלבל. הכוח האמיתי טמון ביכולת לברור את הידע שאנחנו צריכים בדיוק עכשיו ואח”כ להבין מה לעשות עם זה ואיך ליישם אותו. הבלוג והאתר מכוונים בדיוק לזה – להביא לך ידע עדכני, שיטות, רעיונות, נקודות מבט חדשות יותר ופחות, וגם להציע לך דרכים וכלים פרקטיים איך להשתמש בידע הזה כדי לעשות דברים בצורה טובה יותר, לעשות דברים שעדיין לא עשית, ובאופן כללי – להתקדם בחיים. איך לגרום לדברים לקרות…

משפטים תוקעים בסדר אקראי: אם היית ממש רוצה את זה, היית עושה את זה. אם לא עשית עד עכשיו, סימן שזה לא ממש חשוב לך. כשיודעים מה רוצים, זה קורה, אני אחכה… צריך קודם להבין לאן הולכים ורק אחר כך ללכת. נו, מה הבעיה, צריך פשוט לנסות, מקסימום זה יצליח (כן, כן, זה בהחלט יכול להיות משפט תוקע). כמה פעמים שמענו את המשפטים האלה, או משפטים דומים לאלה, ופשוט המשכנו לא לעשות שום דבר חוץ מלהיות מתוסכלים? ואז זה מחמיר, אנחנו פוגשים אנשים שמצליחים לעשות את מה שהם רוצים (ומה שגם אנחנו רוצים בסתר או לא בסתר ליבנו) ושואלים אותם…

למי שיש עסק או לכל מי שחי את חייו בעולם הזה – זה קורה: לפעמים נדמה שזה פשוט לא הולך. בדרך כלל מתחילים בשוונג. קמים, הולכים, מדברים, מספרים, מקבלים פידבק נהדר, נהנים, זורמים, יש תחושה שהכול מסתדר. ואז יום אחד – זה לא. אז אומרים “סתם יום קשה, מחר יהיה יותר טוב”. מגיע מחר. אותו דבר. ועוד מחר. אותו דבר. אומרים “לא נורא, סיפרו לנו שיש ימים כאלה”. שחשוב להמשיך ולא להישבר. אבל כבר קצת קשה לא להישבר. ובכל זאת, אנחנו מוצאים את הכוחות בפנים או בחוץ. ושוב מנסים. והנה פתאום, יש שוב ימים טובים. והאופטימיות חוזרת, ואיתה גם האנרגיות.…

תמיד שאלתי את עצמי איך אנשים שממציאים משהו עושים את זה? ואיך בכלל מרגישים כשזה קורה? האם יש סימן חיצוני? האם מרגישים משהו בפנים? מה זו המנורה הזו שכולם אומרים שהיא נדלקת ואיפה הסוויץ’? אני אישה מסודרת. מבינה תהליכים. מאמינה בזה שכדאי לעשות תוכנית כדי להגיע מנקודה לנקודה אחרת. שצריך להשקיע זמן ועבודה, ובעקבות כך מגיעות תוצאות. אבל אם שואלים ממציאים או אמנים מקבלים, הרבה פעמים, תשובות אחרות. ניוטון, לפי האגדה, ישב תחת עץ. חשב. ואז – “בום” – נפל התפוח. כל השאר היסטוריה. מיכאלאנג’לו שפיסל את דוד המפורסם, האמין כי הפסל המושלם כבר נמצא בתוך השיש בבואו לחצוב אותו,…