Posts Tagged“תוכנית פעולה”

קיץ. חם ולח, אם אתם בחוף. חם וחם, אם אתם בהר. חם וכיף, אם אתם בחופש. אני יכולה להמשיך כך עוד הרבה, אבל הבנו את העיקרון, חם.   מאפיין נוסף של הקיץ הוא שחוץ מחום, לא קורה בו הרבה, עונת מלפפונים. כמו לשבת לצפות במלפפון גדל. אגב, אחד המקורות המיוחסים למונח הוא פולני. כמה אופייני. בעבור עסקים רבים, במיוחד בעסקים של מתן שירותים (שלא בתחום התיירות או הפנאי) הקיץ הוא עונה רגועה, שלא לומר איטית, שלא לומר משאירה לנו הרבה זמן לשבת לצפות במלפפון גדל… וכך רבים מאיתנו נמצאים בסוג של “תקופת המתנה”. בישראל, “תקופת ההמתנה” נוטה להתארך ל”תקופת החגים”,…

השראה היא מושג חמקמק… נדמה שהשראה או מוזה שייכות ליוצרים; סופרים, משוררים, מוזיקאים ואמנים בכלל. גם בעלות ובעלי עסקים עצמאיים זקוקים להשראה. המשותף ליוצרים ולבעלות ובעלי עסקים הוא שהם צריכים לברוא יש מאין. ליצור את המוצר הבא, למשוך את הלקוח הבא, להמציא את הרעיון השיווקי הבא. לבעלי ובעלות עסקים יש אתגר נוסף – קוראים לזה “השוטף“.  העבודה עצמה, העשייה, פעולות רבות מדי שצריך לעשות, שנדמה שהן רק מרחיקות את ההשראה. השוטף פשוט שוטף אותנו. אף פעם אין זמן לשבת ולחשוב. פיתוח עסקי וגם הרבה דברים אחרים, נדחקים לסוף התור. נדמה, שתמיד יש משהו דחוף יותר. בנוסף, הרבה פעמים פיתוח עסקי…

לפעמים שואלים אותי מה בעצם אני עושה באימון? כשצפיתי בסרטון הזה סוף סוף מצאתי את הדרך להסביר מה בעצם אני עושה בתהליך אימון עסקי או בכל תהליך ליווי אישי, ומה אני חווה כשאני צועדת לצידם של הלקוחות שלי. אני מתלהבת כמוהו (ולפעמים יותר) אני מתרגשת מההצלחות של הלקוחות שלי אני רואה את הגדולה שלהם בכל צעד שהם עושים אני מראה להם את הגדולה שלהם, גם כשהם לא רואים אני צופה מהצד בפעולות שהם עושים ועוזרת לנתח אותן אני עוזרת להם לראות את התמונה הגדולה, להביט בה מהצד אני עוזרת להם להפוך הצלחות ופעולות שעובדות להרגל קבוע אני נמצאת שם לצידם…

  נקודה ראשונה – תחליטו! שנה טובה זה לא איחול – זו החלטה! “הדרך הכי טובה לחזות את העתיד, היא להמציא אותו” – פיטר דרוקר, אבי תורת הניהול המודרנית הרבה דברים טובים יקרו לכם בשנה הקרובה שיהפכו אותה לשנה טובה. ומה אם לא? שאלו את עצמכם מה יהפוך את השנה לטובה והחליטו מה יעשה אותה כזו. מה תרצו שיקרה בה? צרו תוכנית שתיקח אתכם לשם. לא בטוחים איך? לחצו כאן לפוסט שמלמד איך בונים תוכנית עבודה. נקודה שנייה – תתאהבו… כולנו יודעים שכשאנחנו אוהבים משהו (או מישהו) אנחנו מוכנים להשקיע בזה המון. הציבו מטרות לשנה החדשה – הקפידו לבחור משהו…

רבים מאיתנו חווים תסכול כשאנחנו לא מצליחים לעשות את מה שהתכוונו לעשות. וזה בד”כ לא אשמת ה”עצלנות”, כמו שהפרפקציוניסטים מבינינו רגילים לחשוב… להחליט ולבצע! מודה שצמד המילים הזה, במיוחד כשיש סימן קריאה בסופו, תמיד הרשים אותי. היו תקופות בחיי (ועדיין זה קורה מפעם לפעם), שהמרחק בין “להחליט” ל”לבצע” – היה גדול, גדול מדי. ולעיתים, בואו נודה על האמת, זה היה עוצר ב”להחליט”… בהרצאות ובסדנאות שאני מעבירה בנושאים של תכנון ושל ניהול זמן, אני שואלת את השאלה הבאה: כמה פעמים הלכתם לישון עם החלטה, ומה קרה למחרת בבוקר? רוב היושבים בחדר, מחייכים חיוך נבוך. האמיצים שבהם פורצים בצחוק. זו האמת של רובנו. דחיינות…

בפוסט “גיבוש תוכנית עבודה בחמישה שלבים” הסברתי מהי תוכנית עבודה ומה הם הכללים לגיבושה (אם לא קראתם, לחצו כאן). בפוסט הזה, אקח אתכם צעד אחר צעד לכתיבת תוכנית העבודה האישית שלכם. תוכנית עבודה בחמישה שלבים – איך עושים את זה? שלב 1 – להגדיר מה בדיוק אנחנו רוצים להשיג ומתי אנחנו רוצים להשיג זאת. מתחילים מהסוף – מנסחים תוצאה רצויה בנקודת זמן מוגדרת – מגדירים את היעד שאותו רוצים להשיג, מנסחים זאת בצורה חיובית, בזמן הווה. תוכנית פעולה היא כלי שמשמש אותנו לתכנון של כמה חודשים קדימה, מקסימום שנה. יותר מזה, היא מאבדת מהאפקטיביות שלה. לדוגמא: ב 1 במרץ 2018…

ובכן, זאת לא השאלה… אני אחסוך לכם את המתח – התשובה היא לא! לא להשוות. אבל האמת שאנחנו כן משוות, אז בואו נראה מה אפשר לעשות בנידון… הערה ראשונה: הפוסט כתוב בלשון אישה. אם אתה גבר ואתה קורא את זה, דלג למשפט האחרון ואז תחזור לקרוא מכאן. הערה שנייה – לשני המינים: זה קצת ארוך אבל משתלם. צאו לדרך! האמת היא שהרבה פעמים אנחנו עושות השוואות בינינו לבין אחרים. משוות, בוחנות ומודדות. מנסות להכריע – מה או מי יותר גדול, חזק, יפה, מוצלח; ירוק יותר… בגדול, אנחנו עושות שלושה סוגים של השוואות: השוואה מס’ 1 אנחנו משוות לעבר. פעם היה…

משפטים תוקעים בסדר אקראי: אם היית ממש רוצה את זה, היית עושה את זה. אם לא עשית עד עכשיו, סימן שזה לא ממש חשוב לך. כשיודעים מה רוצים, זה קורה, אני אחכה… צריך קודם להבין לאן הולכים ורק אחר כך ללכת. נו, מה הבעיה, צריך פשוט לנסות, מקסימום זה יצליח (כן, כן, זה בהחלט יכול להיות משפט תוקע). כמה פעמים שמענו את המשפטים האלה, או משפטים דומים לאלה, ופשוט המשכנו לא לעשות שום דבר חוץ מלהיות מתוסכלים? ואז זה מחמיר, אנחנו פוגשים אנשים שמצליחים לעשות את מה שהם רוצים (ומה שגם אנחנו רוצים בסתר או לא בסתר ליבנו) ושואלים אותם…

למי שיש עסק או לכל מי שחי את חייו בעולם הזה – זה קורה: לפעמים נדמה שזה פשוט לא הולך. בדרך כלל מתחילים בשוונג. קמים, הולכים, מדברים, מספרים, מקבלים פידבק נהדר, נהנים, זורמים, יש תחושה שהכול מסתדר. ואז יום אחד – זה לא. אז אומרים “סתם יום קשה, מחר יהיה יותר טוב”. מגיע מחר. אותו דבר. ועוד מחר. אותו דבר. אומרים “לא נורא, סיפרו לנו שיש ימים כאלה”. שחשוב להמשיך ולא להישבר. אבל כבר קצת קשה לא להישבר. ובכל זאת, אנחנו מוצאים את הכוחות בפנים או בחוץ. ושוב מנסים. והנה פתאום, יש שוב ימים טובים. והאופטימיות חוזרת, ואיתה גם האנרגיות.…