
כן, אבל… (או, איך אפשר להוסיף אפשרויות חדשות לחיינו ע”י מילה אחת קטנה, ממש קטנה!)
אי אפשר שלא לצחוק כשאנחנו נזכרים בגורי אלפי בקטעי ה”כן, אבל…” שלו. גורי מקצין את הנטייה הטבעית שלנו להטיל ספק/ לפסול/ לבטל דברים שאחרים אומרים
עמוד הבית » הבלוג
אי אפשר שלא לצחוק כשאנחנו נזכרים בגורי אלפי בקטעי ה”כן, אבל…” שלו. גורי מקצין את הנטייה הטבעית שלנו להטיל ספק/ לפסול/ לבטל דברים שאחרים אומרים
תמיד שאלתי את עצמי איך אנשים שממציאים משהו עושים את זה?
ואיך בכלל מרגישים כשזה קורה? האם יש סימן חיצוני? האם מרגישים משהו בפנים? מה זו המנורה הזו שכולם אומרים שהיא נדלקת ואיפה הסוויץ’?
משפטים תוקעים בסדר אקראי: אם היית ממש רוצה את זה, היית עושה את זה. אם לא עשית עד עכשיו, סימן שזה לא ממש חשוב לך.
למי שיש עסק או לכל מי שחי את חייו בעולם הזה – זה קורה: לפעמים נדמה שזה פשוט לא הולך. בדרך כלל מתחילים בשוונג. קמים, הולכים,
טיפים, חידושים, מאמרי דיעה ושאר עדכונים
כל הזכויות שמורות לסבינה בלנק | הצהרת נגישות
טיפים, חידושים, מאמרי דיעה ושאר עדכונים